מגוון המטופלים מאפיין את חתך האוכלוסיה כולה. המגוון כולל גברים ונשים, מכל קשת הגילים (החל משנתיים, ועד 99.5 ! ) ואפילו תינוקות ברחם אמם... חילונים ודתיים, כאלה שמאמינים ביכולות שמעבר לרפואה המקובלת וכאלה שאינם מאמינים. כאלה שניזוקו מאיזושהי סיבה ולא מצאו פתרונות במסגרות המוכרות, וכאלה שמחפשים דרך טובה לתיחזוק נכון של פעילויות חייהם על אף שאינם פגועים.

שיעור הרקדנים והנגנים מקרב אוכלוסית המטופלים גבוה יותר מחלקם באוכלוסיה כולה וזאת להערכתי בגלל שהם תלויים יותר בהפעלות גופם מאשר אוכלוסיות אחרות, ומביאים זאת לידי קיצוניות ברורה. הם ממש מתגרים בנתונים האישיים שלהם, כפי שפותחו במהלך חייהם, ומביאים דברים לידי קצה. בעוד שלרפואה המקובלת אין בדרך כלל תשובות הולמות לצרכיהם, הרי שבמסגרות הטיפוליות שלנו הם מוצאים מענה הולם.

במרבית המקרים, בלא קשר למהות הפגיעה וחומרתה, ניכרים שיפורים בולטים ביכולות שלהם מבחינה איכותית וכמותית. לא ידועה לנו מידה כזו של הצלחה בשום דיסציפלינה טיפולית אחרת.

השיטה יעילה מאוד בגילויים של פגיעות בעיקר בפעילות המוטורית לסוגיה השונים. החל מכאבים טורדניים במקומות שונים בגוף ועד לנזקים חמורים שנגרמו לגוף עקב תאונות או ליקויים במהלך התפקוד השוטף.

יש לנו הצלחות בהחלמה מפריצות דיסק קשות בעמוד השידרה, בחזרה לפעילות מלאה אחרי פגיעה בסחוסי הברך, קריעה של רצועות (צולבות וצידיות) בברכיים, פגיעות בקרסול, כתפיים ומרפקים. ניצפו הצלחות בטיפול בפיברומיאלגיה ובורטיגו ועוד מקרים רבים אחרים. אחוזי ההצלחה גבוהים. בחלק מהמקרים המתוארים לעיל, בכאלה שנעשתה בהם בדיקה חוזרת (בעיקר של CT ו MRI) נתקבלו תוצאות שהוכיחו החלמה מלאה!

אנו מלווים בהתלהבות ובהתרגשות רבה תהליכי החלמה מגוונים ביותר, בתחום המוטורי והמנטלי כאחד. כל החלמה יש בה למידה חדשה ושיפור יכולות המפריחות גישות מקובלות של גבולות ריפוי ומגבלות יכולת. בהחלט עובדות ותוצאות יוצאות דופן, המזמינות מחקרים שיטתיים בנושא. עד היום לא התפנינו לכך וטרם נמצאו האנשים ההולמים שיקחו על עצמם טיפול בנושא.

השאלה נראית פשוטה. התשובה לא בדיוק... תשובה נבונה ראוי שתביא בחשבון רמות התייחסות שונות, כך שניתן יהיה לבחור רמה שתתאים למידת החקרנות של כל שואל ושואל ולמידת הסבלנות שיש לו, בכל עת. אני נוהג להתחיל במשפט אחד, פרובוקטיבי ככל שיהיה, ולגלות נכונות לפרטנות נוספת, רמה אחר רמה, ככל שהשואל ימשיך לאתגר אותנו.

רמת הפירוט הראשונה -

"במהלך הטיפול, תוך כדי ניעות קלות, מקבל המטופל אינפוזיה של חיים.. ממש כך!..”

קצר וגם קולע, נכון? רק לא תמיד ברור...

ניתן גם להרחיב ולהישען על כללי האנטומיה והפיזיולוגיה המקובלים, כפי שאני מציע ברמת הפירוט השנייה

רמת הפירוט השנייה -

אפשר לראות ולהבין את הטיפול כמהלך של דיאלוג עשיר מהרגיל המקיים "דיבור" ישיר, כמו בהיפנוזה, ברמת התת-מודע, בין הגוף למוח. אנו רגילים לראות את התפקוד בין המוח לגוף כמהלך חד-צדדי של העברת הוראות מהמוח הפוקד לגוף המבצע. אך לא כך, מסתבר שבין השניים קיים וצריך להתקיים דיאלוג עשיר של תן וקח והפרייה הדדית לאין קץ.

במהלך הטיפול, תוך כדי ניעות הולכות ונשנות, אנו כמו מזרימים אלומות אור או גלי רדאר (בהגדרה כרצונכם...) ששוטפים ומאירים את כל מערכות הגוף, להאיר אותם מבפנים, להבהיר מה תקין ומה לא ומה ניתן לשפר. מערכות הפיקוד וההפעלה האנושית שלנו יודעות לזהות בזריזות את שנחוץ לנו, לתקן מיידית את הטעון תיקון ולבצע הפקת לקחים להפעלה יעילה וטובה יותר בעתיד.

מהלך הטיפול שלנו, עמוק וישיר עד מאד, מזכיר את דרך התפתחותו של התינוק, דרך שהיא עוצמתית יותר מכל דרכי הלמידה האחרות שסיגלנו לעצמנו לאורך כל ההיסטוריה האנושית המודרנית עד כה.

ניתן כמובן גם להרחיב אל מעבר לחשיבה השגרתית שלנו, ולגייס כלים שהם בתחום הערטילאי יותר שאינם נתונים עדיין למדידה טכנולוגית מדעית, אך פותחים בעזרת הדמיון פתח לתובנות מרתקות המרחיבות ומייעלות את דרכי הטיפול שלנו באופן מוכח.

הרחבה כזו להסבר אני מציע להלן ברמת הפירוט השלישית

רמת הפירוט השלישית -

אנחנו יכולים לדמיין את הגוף ברמה האנרגטית שלו כמכלול של מעברי תנועה, "שרוולי תנועה" אנו קוראים להם. אלה מרשתים את כל הגוף כמערכת כבישים ענפה (או מערכות נהר לתעבורה על כל הכרוך בכך, כרצונכם) ובה שרוולים מרכזיים ("אוטוסטרדות”) עם מחלפים, צמתים, ומעברי-משנה, המשמשים את כל צרכי התנועה שלנו בגוף ובין הגוף לסובב, החוצה ופנימה. הם צריכים להיות נקיים ופתוחים למעבר בכל מקום ובכל זמן. זהו סימן-ההיכר לתקינות ההפעלות שלנו, וחשוב שיהיה כך. אם אין הם פתוחים מספיק די הצורך נפגעת יכולתנו לנצל משאבים ולבטא ביעילות יכולות שמוקנות לנו מדרך הטבע. "שרוולי-תנועה" חסומים במידה כזו או אחרת גורמים לאילוצים בהפעלה ולפשרות ברמת התוצאות התפעוליות שלנו. הפשרות, התסכולים והקונפליקטים שנוצרים מכך במערכת האנושית שלנו הם מקור להחלשת המערכת, למכאובים ולמחלות, לפגיעה באיכות חיים ואף לקיצור חיינו בטרם עת. הניעות שמניע המטפל את המטופל מבהירות למערכת את התקלות בשרוולי-התנועה, ומאפשרות על ידי כך לתקן ולשפר את כל הסירקולציות ואת כל התפקודים בגוף מרמת חילוף החומרים הבסיסי שבינינו לבין עצמנו, ועד לאלה שבינינו לבין העולם הסובב אותנו ביחסי גומלין של סימביוטיקה מלאה.

מה יש בהם ב"שרוולי התנועה" (ביטוי מקורי שלנו) ובמה שזורם דרכם, כדי להצדיק ולהבהיר את החשיבות העליונה של העיסוק בהם? ובכן -

בגוף האנושי שלנו עוברות זרימות שונות, כדוגמת מערכת העיכול המקבלת מזון מבחוץ, מעבירה אותו תהליכי עיכול לטובת הגוף, ומוציאה החוצה פסולות לטובת ישויות אחרות, או כדוגמת מערכת הנשימה המקבלת אויר מבחוץ, מעבירה אותו תהליכי הפרדה ועיבוד חומרים לטובת הגוף ומשחררת החוצה פסולות לטובת ישויות אחרות. כך גם מערכת "שרוולי-התנועה" המקבלת רטטים מבחוץ, מעבירה אותם מזוהים כתנועה העוברת דרך הגוף, ומשחררת אותם החוצה גם כן לטובת ישויות אחרות שיעשו בו שימוש לעניינן. הרטט הזה העובר דרך הגוף הוא תדר חיים המכיל את כל הקודים של צרכי החיים שלנו ושל אחרים עלי אדמות, הוא התדר הבסיסי של היקום. התדר הזה (או נכון יותר קבוצת התדרים האלה) מביא אלינו את העדכון השוטף של תדרי החיים ומאפשר לנו ליהשאר רלוונטיים בכל קודי החיים כביטוי לשנויים שעובר העולם סביבנו בכל עת. זהו תהליך של עדכון ורענון מתמיד שחייבת המערכת שלנו כדי לשמור על עצמה רלוונטית מול עולם משתנה בלי הרף. המערכת הזו, כמו גם מערכות העיכול והנשימה ומערכות אחרות מזוהות ובלתי מזוהות אחרות הן המשתתפות ההכרחיות לשימור ולקיום הסימביוטיקה שלנו עם הבריאה כולה מסביב. אלה כלים המשתתפים בחילוף החומרים האדיר הזה שמקיים את היקום כולו.

התדרים הללו הם המרכיב העיקרי של מרקם תא החיים שלנו. תא החיים הזה שהוא הבסיס לרקמות השונות, כל אחת מהן בתחום ההתמחות שלה, להפעלה עשירה ומאוזנת היטב של כל גופנו. הם הבסיס לנוסחאות חיינו דרך הדנ"א האנושי (כמו גם הדנ"א של יצורים אחרים, חי צומח ודומם) המכיל את כל ספרי ההקמה שלנו מרמת תא הזרע והביצית המבשילים אנוש שלא מפסיק לגדול להשתנות ולהתפתח, את כל ספרי הרזים של קיומנו השוטף, את ספרי האחזקה והחירום שישרתו אותנו בעת הצורך, ואפילו את השעון הביולוגי שיכתיב וינחה אותנו מלידה ועד כלות, לכל אורך מהלך חיינו. בקיצור, התנועה הזו העוברת כל הזמן דרך "שרוולי-התנועה" שלנו הוא הידע שמאפשר את קיומנו בתוך פלא הבריאה ואת ההיזון הבלתי פוסק בין הפלא הזה לבינינו בכל עת. אסופת התדרים האלה הוא הקודקס המקיף בתוכו את כל התשובות למה שהיה, למה שישנו, ולמה שיהיה. הוא הבסיס למהות שעומדת מאחורי הביטוי של "מה שהיה הוא שיהיה" בהרכבים שונים ומשתנים שלו, והוא הדבר הממשי הזה שזורם ואמור לזרום ב"שרוולי-התנועה" שלנו.

סיכום -

הפעמת התדרים האלה דרך “שרוולי-התנועה" (כל אחד וההפעמה האישית המיוחדת לו, באמצעות הנעת גופו של המטופל) היא המשמעות לסימבול הזה של "הזרקת אינפוזיה של חיים" אותו הצבנו במסגרת "רמת הפירוט הראשונה" בראשית דברנו.

אני מקווה שהצלחנו לסגור כהלכה את המעגל שיצרנו כאן במענה לשאלה "מה קורה בטיפול בשיטת אילן לב". ואם לא הצלחנו... אז אתכם הסליחה.

מאחר ואנו "מגרדים" כל כך מעט מתוך המכלול הענק של היכולות הקיומיות שלנו, הרי שקשה לנו לשרטט גבול אמיתי תקף כלשהו ליכולות הקיום וליכולות הטיפול שלנו.

בעצם, הגבול ליכולת שלנו לרפא ולשכלל מותנה בקצות יכולותיו של מטופל לפתוח לנו ולו דרך נכון לנקודת זמן כלשהי, מחד גיסא, ועל פי מידת יכולתו של המטפל לפתח דיאלוג עשיר במידה כזו שימצה את נכונותו ובשלותו של המטופל לרכוש ולייצר לעצמו יכולות עוד ועוד, מאידך גיסא. מבחינת התובנות שלנו זהו מסלול מזמין, אינסופי, מפרה ומלהיב, לאינסוף. מה דעתכם?