"כשמדובר על הקשר בין גוף למוח, ועל הדרך שבה מנהל המוח את הגוף, אנו יוצאים מתוך הנחה סמויה על פיה המוח 'עומד מעל' הגוף, ושולט בו. ולא כך הוא..."

עקרונות וקווים רעיוניים

השיטה עוסקת בשיפור יכולות אנושיות ובהסרת מגבלות של קשיים תפקודיים. מטפלת במגבלות מוטוריות ומנטליות ופותרת קשיים של פגמים, פגעים ונכויות.

הטיפול עונה על בעיות של סירקולציות בגוף, מבטל כאבים, פותר בעיות של שלד, מפרקים וכיו"ב.

​הטיפול הוא מפגש בו המטפל מניע קלות את גופו של המטופל, מפגש של דיאלוג עשיר, רגיש ומתחשב. המהלך הטיפולי מאפשר רכישת ידע והינו אינטנסיבי ועשיר בתכנים חדשים לבלי סוף.

הרעיון המרכזי עליו מסתמך הטיפול מתבסס על כך שמערכת העצבים המרכזית, בתפקידה הנוסף כמערכת בקרה, מעבירה מסרים חדשים מן הגוף אל המוח, הישר אל התת-מודע שבמוח הסנסורי. המוח הלוגי מהווה מכשול מובנה בקליטת אינפורמציות חדשות שאינו מכיר. המוח הסנסורי, כדוגמת קליטה בהיפנוזה, עוקף את המכשול הזה.

קליטה ישירה זו מחוללת תהליך בלתי רגיל של למידה עמוקה ואינטנסיבית.

​הבנת פעילות המערכת כרוכה בהבנת המונחים "תבניות פעולה" ו"שרוולי תנועה", והקשר שבין "תנועה-אנרגיה-חיים". הסבר יובא בהמשך

עמוד התווך הראשון - גוף ומוח

השיטה בנויה על 3 עמודי תווך עיקריים:

עמוד התווך הראשון עוסק בגילוי האפשרות של הדיבור הישיר בין הגוף למוח, ובאמצעותו, העשרת סל הפתרונות התפקודיים של האדם.

"תבניות פעולה"

כשמדובר על הקשר בין גוף למוח, ועל הדרך שבה מנהל המוח את הגוף, אנו יוצאים מתוך הנחה סמויה על פיה המוח "עומד מעל" הגוף, ושולט בו. ולא כך הוא.

הרעיון של יחסים הדדיים דו-סיטריים ושווי-ערך בין גוף למוח הועלה בזמנו ע"י ד"ר משה פלדנקרייז שאף הפך אותו לכלי עבודה. על פיו, הגוף יכול לגלות למוח דברים חדשים ולקיים אצלו תהליכי למידה. זהו תהליך עשיר של ניסוי וטעייה, הרושם את ממצאיו אל תוך מוחנו הסנסורי (החווייתי) ומשרת את התת-מודע שלנו. זו בדיוק הדרך שבה נצבר הידע אצל תינוקות ופעוטות. ממנו גם שאבתי את העקרון של "תבניות פעולה" המרכיבות את המילון הבסיסי של תפקודי-חיינו. עושרו של המילון הזה קובע את איכות הפתרונות התפקודיים שלנו, ואותו אנו מעשירים באמצעות הטיפול האישי. המטפל, בהניעו את המטופל, רושם אופציות נוספות של תפקוד דרך גופו של המטופל הישר אל מוחו. המוח האנושי יודע להפוך את האינפורמציה החדשה לידע, ולעשות בו שימוש.

מהות הכאב

הכאב אינו אויב. הוא הודעת הגוף על בעיה או נזק. כמו התיסכול, הוא ביטוי לאי התאמת הפתרונות לצרכים. זהו "הקנס" שאנו משלמים על הפשרה בין הדרוש לנו לבין מה שאנו מכירים כאפשרי לנו. מרבית תופעות הכאב מקורן בבעיות תפקודיות. במסגרת השיטה הטיפולית הזו ניתן לפתור חלק גדול מהן. הרחבת סל הפתרונות מקרב את האפשרי אל הדרוש, מעלה את האפשרויות החדשות אל סדר היום השימושי ופותר אותנו מן הכאב והתיסכול. הטיפול מביא פתרונות, ופתרון הבעיה מבטל את הכאב.

הכאב בהקשר זה הוא חלק מרכזי בדיבור ההדדי בין גוף למוח.

"ההליך מחייב גילוי קשב רב של המטפל בחיפושו אחר ההפעמה הטבעית של גוף המטופל. ההפעמה הטבעית היא היחידה שאינה מביאה את המטופל לידי קונפליקט כלשהו במהלך הדברים, ומקנה לו מידע חדש על אודות גופו ותפקודיו שלא ידע קודם."

עמוד התווך השני - גוף ותנועה

התנועה דרך גופנו הינה מקור חיים וכלי טיפולי כאחד.

התנועה, כערך מרכזי מכונן של חיינו

גוף נע הוא גוף חי, פעיל אנרגטית. הביטויים תנועה-אנרגיה-חיים הן מילים נרדפות המבטאות את אותו הדבר. התנועה אינה עוד דבר עזר בגופנו, אלא החיים עצמם. אנחנו מיטיבים להכיר את התנועה המניעה את גופנו בחלל הסובב אותנו, אבל לא מודעים לכך שהתנועה היא זרם של מידע הדרוש לקיומנו בכל עת ועת. מידע זה הוא מערכת הקודים המלאה של הבריאה שאנחנו חלק ממנה. התנועה משמשת אותנו כמו המים את ההלך הצמא במדבר. היא בסיס קיומנו. היא ביטוי שווה-ערך לאנרגיה, ושתיהן כאמור מילים נרדפות לחיים. התנועה היא הספק של עדכון משאבי המידע שלנו, והיא שמתאימה אותם לדרישות המשתנות של סביבות חיינו. היא לגופנו כמו הדלק למנוע. כמו שהחמצן לגוף במימד הפיזיולוגי, כך התנועה לגוף במימד האנרגטי. גופנו זקוק לה, היא מקור חיים. דברים אלה עומדים בבסיס התקשורת שבין גוף לתנועה, ומנחים את הדיאלוג בין המטפל למטופל.

חיות הגוף גדלה עם שיפור התנועתיות שבו, וזרימה טובה יותר של תנועה דרך הגוף משפרת את היכולות שלנו.

תפקיד התנועה במישור הטיפולי

הזרמת התנועה מאירה את גופנו. כאילו שלחנו אלומות אור להבהיר למוח איזורים חשוכים. היא משפרת תרשימים של מערכים בלתי פתורים בגוף, ומבליטה ליקויים בתפקוד.

התנועה כמו היתה גלי-ראדאר שבאו לשרטט מחדש את תמונת השטח ותיפקודיו.

בתור שכזו, התנועה מהווה כלי טיפולי מיוחד באופיו. אין לנו כלי יעיל ממנו.

הקושי בזיהוי התנועה כיישות עצמאית, ובמדידתה

התנועה לכשעצמה אינה ניתנת לזיהוי. תנועה אמורה להניע גופים, אך אין אנו מסוגלים לזהות בהם את התנועה עצמה. אנחנו מזהים את התקיימותה של התנועה על ואל תוך גופנו ואת השפעתה על כל הסובב אותנו, אבל לא יודעים איך היא נראית וגם לא יודעים איך למדוד אותה.

דווקא כיוון שברור לנו כבר תפקידה המרכזי של התנועה בהווייתנו, אנו מצווים להמשיך לחקור את כל ביטויי-השפעתה, ולאמץ כל גילוי חדש בנדון לעשותו מנוף מרכזי להתייעלות תיפקודי חיינו.

"שרוולי-תנועה"

התנועה חוצה את גופנו באמצעות מה שאני מכנה "שרוולי-תנועה" .

אלו הן שתי "אוטוסטרדות" החוצות את גופנו באלכסונים גדולים, מכף רגל ועד ראש. החל בכפות רגלינו דרך מפרקי הרגליים, האגן, חוליות עמוד השדרה, שכמות וכתפיים, ועד לכף היד הנגדית, בהתאמה. יש בינן קשרים ואף הסתעפויות רבות, כמו בכל רשת כבישים או מערכת נהרות.

שימוש נאות בשרוולי התנועה פותח פתח להבנה חדשה של כל הכרוך בפעילויות גופנו: את מושגי המאמץ מחליפים מושגי "רכיבה". אנו מוזמנים ל"רכב" על התנועה כפי שעושים עופות נודדים, סירות מפרש, גולשי גלים ורוכבי סוסים.

ה"רכיבה על התנועה" אינה כרוכה במאמץ רב. היא מנצלת תנועה שמקורה מחוץ לגוף, דוגמת הרטטים המתקבלים מרצפת כדור הארץ. בהשוואה למאמץ המבוזבז הכרוך ביצירת תנועה המופקת מתוך גופנו פנימה, יש לה יתרון ברור. את היתרון הזה ניתן לחשב במונחים של פונקציה מתמטית המבוססת על הבנת התהליכים המוטורי-פיזיקאליים.

לא כאן המקום לפרט פונקצייה זו, אבל ההבדל בין ההפקה הפנים-גופית לבין ההפקה החוץ-גופית של התנועה בגופנו הוא כה משמעותי שראוי להעמיק ולחקור בו. במהלך הטיפולים מתגלות תובנות בעניין זה והתפקודים האנושיים עוברים מהפכה של ממש.

איפיון ההתייחסות אל התנועה ואל תפקידה המרכזי בכל תפקודינו הפיזיים והמנטליים הוא תרומה חשובה וייחודית למהלך הטיפול על פי שיטתי.

עמוד התווך השלישי - הטכניקה

בפרקטיקה , איך עושים את זה?

אופי הטיפול

הטיפול מתאפיין באורינטציה טיפולית של שלד. גישה זו שונה בתכלית מאורינטציות אחרות המקובלות בטיפולי לחץ או מסג' המתמקדים בד"כ בסירקולציות או בשרירים.

ההליך הטיפולי מתקיים בלבוש מלא, כאשר המטופל שוכב או יושב על מיטה טיפולית הולמת, והמטפל מניע אותו ניעות קלות בכיוונים ובאופנים שונים. ההליך מחייב גילוי קשב רב של המטפל בחיפושו אחר ההפעמה הטבעית של גוף המטופל. ההפעמה הטבעית היא היחידה שאינה מביאה את המטופל לידי קונפליקט כלשהו במהלך הדברים, ומקנה לו מידע חדש על אודות גופו ותיפקודיו שלא ידע קודם. היא משמשת לו בסיס טוב יותר למערכת ההחלטות וביצועיו משתפרים בצורה דרמטית, באופן שלא הכיר קודם.

ההליך הזה הינו קשוב וידידותי, חסר דעות קדומות ולא תכתיבי. כמוהו כהליכה יד ביד לעבר גילוי הלא-נודע ואל חשיפתו הבלתי נגמרת. הוא מתאפיין בפתיחות מקסימלית, בסקרנות ראויה, בחקירה נלהבת ובלמידה אמיתית עמוקה. הליך כזה מזמין ומספק התפתחות משמעותית מובהקת.ֿ

מהלך הטיפול

משך הטיפול נע בין שלושת רבעי שעה לשעה וחצי, תלוי במטופל ובאפיון הטיפול. במהלכו מתמקד המטפל תחילה בפירוק התנועות למרכיביהן תוך כדי גילוי וסילוק מוקדי הכאב, ובניקוי "כתמי" טראומה המכבידים על הגוף. שלב זה מתאפיין ע"י "דיפרנציאציה" של חלקי הגוף השונים, להכרה פרטנית טובה יותר של תפקודיהם בזמן פעילות.

לאחר מכן, מתמקד הטיפול בחיבורי הפעילויות בין חלקי הגוף השונים בעת הפעלתם, עד לחיבורם הכולל לאורך הגוף כולו. שלב זה מתאפיין ע"י "אינטגראציה" כוללת של תפקודי הגוף השלם הפועל כיחידה אורגנית כוללת אחת.

סוף דבר

שילוב שלושת עמודי התווך הללו יחד - הוא המאפיין את השיטה.

"התנועה משמשת אותנו כמו המים את ההלך הצמא במדבר. היא בסיס קיומנו. היא ביטוי שווה-ערך לאנרגיה, ושתיהן כאמור מילים נרדפות לחיים."